האוריתמיה כאמנות מרפאת

​

כדי להבין מהי אוריתמיה מרפאת ואיך היא פועלת, עלינו להתבונן בעבודתו של רודולף שטיינר, אשר ייסד אמנות מרפאת זו מתוך מדע הרוח- האנתרופוסופי. הוא הלך במחקריו לעבר הרחוק אל מעשה הבריאה הראשוני, בו ברא אלוהים את האדם, הבין את הכוחות אשר לקחו חלק במעשה הבריאה ותירגם אותם לאמנות תנועה ואמנות מרפאת אשר נקראת אוריתמיה. הוא מתאר בקורס: "אוריתמיה כדיבור נראה לעין" אשר ניתן בדורנך ב- 24.6.24 את הדברים הבאים: אנו יכולים לשאול את הכוחות האלוהיים הקדומים ביותר: כיצד יצרתם את האדם? מה למעשה התרחש כאשר יצרתם את האדם? כיצד יצרתם את האדם באופן דומה לאופן בו יצרתם את העולם דרך המילה הבוראת? ואם היינו מקבלים תשובה לשאלתנו מן הכוחות האלוהיים הבוראים, הייתה התשובה כזאת: בכל המצוי סביבנו יש תנועה, המתבטאת בצורות רבות ושונות. )כאן הודגמו והוצגו תנועות ומחוות האוריתמיה(. כל הצורות האפשריות של תנועה, הנובעות מתוך היקום, כל אפשרויות התנועה שביכולתנו לחשוב עליהן בקשר עם האורגניזם האנושי, הינן תנועות אשר בהתגבשן, נותנות לאדם את צורתו הפיזית כפי שהינה בחייו הארציים. מה אם כן עשו האלים כאשר רצו ליצור את האדם עפר מן האדמה? מה עשו האלים? האלים עשו תנועות, ומה שנוצר מתוך התנועות הללו, כפי שעפר האדמה לובש צורה כאשר מעצבים אותו בתנועות מסוימות, נוצרה והופיעה לבסוף הצורה האנושית. נדמיין לעצמנו שהאלים עיצבו, מתוך הפעילות האלוהית הבראשיתית, את המחוות שאנו מכירים באוריתמיה כמחוות של הזודיאק והפלנטות )כוכבי השבת וכוכבי הלכת( ואת המחוות של העיצורים והתנועות. התוצאה של "תהליך עיצובי" זה, אשר הוטבע על- ידי האלים בחומר הפיזי, הייתה צורתו הפיזית של האדם, הניצבת לפנינו במלא יופייה והדרה. זהו הדבר שמונח בבסיס של אמנות האוריתמיה. מריה שטיינר נתנה את השם "אוריתמיה" לאמנות התנועה החדשה הזו, שם שמקורו ביוונית ופירושו: "תנועה ריתמית יפה והרמונית". בפרקים הראשונים של התנ"ך, בסיפור בראשית פרק א' נאמר: "ויאמר אלוהים: 'יהי אור, ויהי אור!' כלומר: במאמר פי אדוני ניברא העולם. בפרק ב' בורא אלוהים את האדם עפר מן האדמה, מפיח בו נשמת חיים ומעניק לו נפש חיה ) פסוקים 8,7 ,)בהמשך )פסוקים 20,19 )מביא אלוהים לאדם את כל אשר ברא ומחכה לראות "מה שם יקרא לו", והאדם בדברו במילתו שלו, קורא לדברים בשם, ובכך מעניק עצמיות לכל אשר סביבו. "ויקרא האדם שמות, לכל הבהמה, לעוף השמיים ולכל חיית השדה". רודולף שטיינר ממשיך ומתאר בהרצאתו: כאשר אדם פיזי נולד על פני האדמה, הוא מופיע כאדם שלם. ישות אנושית שלמה זאת מופיעה מתוך איבר באורגניזם הפיזי של האם המכונה - רחם... ואז הוא מתאר את הדבר המופלא הבא: אם כל צלילי ה א'- ב' היו נאמרים )מדוברים( מא' ועד ת' בתודעה רוחנית מסוימת – לא בדיבור יום יומי רגיל, היה נולד אדם אתרי. צורת אדם אתרי המוטבעת באוויר הייתה מתהווה מתוך הגרון האנושי. הגרון הינו "הרחם" של האדם האתרי והוא הינו למעשה מטמורפוזה של הרחם אשר מתוכו נולד האדם הפיזי. הוא מוסיף ומדגיש: כאשר אדם עושה אוריתמיה כל האורגניזם שלו הופך לגרון. כיצד נוכל לחדור לעומק הישות הקוסמית והישות האנושית, אם לא על ידי כך שנהיה מודעים לקשר בין הדיבור ובין בריאת האדם? אם נדבר כך את צלילי ה א'- ב' בסדר עוקב, נוכל לבטא את המסתורין של האדם, כל צליל יספר לנו משהו אודותיו, ובהגיענו ל ת' יעמוד בפנינו הגוף האתרי האנושי, תעמוד לפנינו בצליל החוכמה שיצרה את האדם. כך שבדיבור מתרחש משהו בעל משמעות בלתי רגילה: כאשר האדם מדבר הוא מעצב ומגלה את עצמו, משום שהדיבור הינו תמיד הולדה של הגוף האתרי. דבר נוסף עלינו להבהיר: מה שעומד מאחורי הצליל כצליל, הינו כל מה שמרכיב את ישותו הפנימית של האדם. מה שחי בגוף האתרי, מייצג חוויות פנימיות, רוחניות ורגשיות של הנפש, ועלינו למצוא דרך אל רגשות אלה אשר נחווים בנפש האדם. לכן, מנקודת מבט רוחית, ניתן לראות את ישות האדם כיצירה של המילה המדוברת. "האדם הפיזי הינו צורה מוגמרת, אבל צורה זו מקורה בתנועה. התנועה אינה נובעת מן הדומם, אלא הדומם מקורו בתנועה הזורמת – האלוהים עשה אוריתמיה ומתוך פעילותו נוצרה דמות האדם כנובעת מתוך פעילות אוריתמית". )רודולף שטיינר( כאשר אנו מדברים בחיי היום יום, הדיבור עולה מן הלא מודע, מן הרצון החי באפלה. תוך כדי תהליך הדיבור מגלה האדם כלפי חוץ את מחשבותיו ורגשותיו, את כל ישותו הפנימית. באמצעות הדיבור יכול האדם ליצור קשר בעל משמעות עם סביבתו. במהלך ההתפתחות האנושית, הפך הדיבור לתוכן של מחשבות מופשטות והאדם לא חווה עוד את הרגש, הרצון, החיים והמשמעות הפנימית של הדיבור. כיום, אבד לאדם הקשר עם החיים של המילה הבוראת, ולכן גם עם ישותו הפנימית. כאשר אנו עושים אוריתמיה אמנותית, אנו רוצים לשוב ולמצוא את הקשר הזה, אנו רוצים לגלות את נפש האדם בשלמותה, את הקשר בין הכוח והחיים של המילה לבין התוכן שלה. אנו שוקעים עמוק יותר אל גופנו האתרי, אנו חודרים אל המחשבה, הרגש והרצון של הצליל, נושאים אותו מבפנים החוצה, ומגלים אותו באמצעות פעילותנו. כך זה כאשר האדם בריא – הוא יכול להפוך בפעילות אמנותית את האמת של עולמות הרוח ליופי בעולם הארצי, ולגלות שוב את הישות הפנימית האמתית של האדם כלפי חוץ. כיצד הופכת אמנות האוריתמיה לאמנות של ריפוי? כאשר האדם חולה במחלה כלשהי, אזי האיברים של גופו הפיזי משתנים. פעילות תהליכי החיים נחלשת או מופרעת, התפקודים הבריאים והטבעיים של הגוף האנושי נהיים לקויים וגורמים למחלות. מה עלינו לעשות כדי לרפאן? עלינו לחזור אל אותן תנועות בראשיתיות אשר אותן עשה אלוהים כאשר ברא את האדם. עלינו לעזור לאדם החולה לעשות תנועות אלו בעצמו – כלומר לעשות את תנועות האוריתמיה, משום שתנועות אלו תואמות לתנועות שעיצבו את האיברים והתהליכים אשר פועלים בגופו. זה יכול להשפיע עליו באופן כזה שיוכל לתקן שוב את המעוות. אמרנו שבגוף האתרי האנושי נמצאת החכמה שיצרה את האדם, שם קיימת התנועה הבוראת והמעצבת, תנועה שאינה מתגבשת ומתמצקת לחומר ואי- אפשר "לתפוס" אותה בחושים הפיזיים או בחשיבה מופשטת. היא נשארת תמיד טהורה. שם נמצאים החיים עצמם, אלה הם כוחות המרפא, "מעין מי-החיים", הכוח של האהבה. האוריתמיה פועלת עם הכוחות האתריים, זהו היסוד שלה, זה האמצעי עמו היא פועלת. כאשר אדם עושה אוריתמיה מרפאת, כדי לרפא את עצמו, הוא מגייס בעזרת פעילות האני שלו את הכוחות האתריים עליהם דיברנו כעת, כלפי פנים, אל תוך האורגניזם שלו. אותה תנועה אתרית של צליל, כאשר היא נעשית בתנועות האוריתמיה המרפאת, מוטבעת חזרה פנימה אל האורגניזם האנושי ובכך מחזירה לו את כוחותיו. היא מזכירה לו את אשר שכח, את המקור הרוחני שלו, היא מזרימה אליו כוחות חיים ומרפא. כאשר אדם עושה אוריתמיה מרפאת הוא לוקח אחריות אינדיבידואלית, הוא לוקח חלק פעיל מאוד בתהליך הריפוי של עצמו, הוא פועל עם כל ישותו כאשר הוא עושה את תנועות האוריתמיה ומטביע אותן באורגניזם שלו. תהליך הריפוי לא מסתיים כאשר מסתיימת שעת הטיפול. הוא נמשך גם כשהאדם הולך לישון. האני והאסטרלי אשר עולים לעולמות הרוח )בעוד האתרי והפיזי נשארים למטה( מביאים את פירות "המעשה האוריתמי" שלהם בעולם הפיזי אל ההיררכיות הגבוהות יותר, איתן שוהה האדם במהלך השינה, והן האחראיות לרענן את כוחותיו. כתוצאה ממפגש זה מתחדשים כוחותיו בעוצמה גדולה יותר, ולמחרת בבוקר, כאשר הוא מתעורר, הוא חוזר ומביא כוחות חיים מחודשים ורבים יותר אל האורגניזם הפיזי שלו. כך נסגר מעגל תהליך הריפוי, והוא שלם יותר, מכיוון שישות האדם השלמה, הן הרוחית והן הפיזית, לוקחת בו חלק פעיל, בעולם הרוח ובעולם הארצי. רודולף שטיינר שינה את אופן עיצוב הצלילים, מן האוריתמיה האמנותית אל האוריתמיה המרפאת. אופן העיצוב השונה של הצלילים מאפשר את החדירה העמוקה שלהם עמוק יותר אל האורגניזם הפיזי. העיצורים, אשר בשפה הינם ביטוי לכוחות של "העולם החיצון", ביטוי של היסודות: האדמה, המים, האוויר והאש, מופנים בתרפיה לטפל בתהליכים השונים של האורגניזם, כמו תהליכי מערכת הנשימה, מערכת העיכול ומחזור הדם. פעילות במקצבים, ריתמוסים שונים, חשובה ומודגשת כדי לחזק את הריתמוסים שקיימים ופועלים במערכות השונות של האורגניזם. השימוש במחוות האוריתמיות של התנועות )אה, אה, אי, או, או(, נעשה כדי לחזק ולעצב את האיברים הפנימיים ועל ידי כך לחזק את כוחותיו הפנימיים של האדם. רודולף שטיינר נתן סדרות של צלילים, אשר מופנות למחלות מסוימות. כלומר, סידרה מסוימת של צלילים מותאמת למחלה ספציפית, מביאה סדר ומווסתת את הדינמיקה ויחסי הגומלין של תהליכים רוחניים, נפשיים וגופניים באורגניזם כולו, וכן בתפקודם של איברים בודדים ומערכות איברים ספציפיות. השימוש הנכון בתרגילי האוריתמיה מבוסס על ההשקפה של הרפואה האנתרופוסופית, מהווה חלק מן הטיפול הרפואי הכולל ומתבצע בסמכותו של רופא, תוך כדי שיתוף פעולה עם האוריתמיסט המרפא. הטיפול באוריתמיה מרפאת יכול להיות מיושם בכל גיל- מן הילדות ועד הזקנה. במישור הפיזי- גופני: ניתן לטפל בתהליכים סקלרוטיים, גידולים, תהליכים דלקתיים, דפורמטיביים, אטרופיים, דגנרטיבים וטראומטיים. במישור הנפשי: ניתן לטפל במחלות דפרסיביות, כפייתיות, וכן במחלות פרנואידיות, הלוצנאטוריות וסכיזופרניות. במישור הרוחני: ניתן לטפל ולעזור בפיתוח האישיות, ובכוחותיו הרוחניים של האדם, משברים ביוגראפיים, ליווי לקראת המוות, ובעיות התפתחותיות של ילדים, העדר או מגבלה ביכולות הקליטה/ הבחנה, בעיות התמצאות במרחב, סימטריה, קורדינציה ומציאת מרכז פנימי. ישנם מיקרים שבהם מומלץ לא להשתמש, או להשתמש בזהירות מרבית, באוריתמיה מרפאת, מקרים כגון : מחלות חום גבוה, דלקות אקוטיות, מיקרים של טשטוש הכרה אקוטי ומצבים של הזיות, שברים טריים, הריון ותקופת הנקה. עד כה, ניסיתי במאמר זה, לתאר בתמצות רב את המהות והחוקיות על-פיהן פועלת האוריתמיה המרפאת, כפי שהציב אותה בעבורנו רודולף שטיינר. הוא הציב אותה כדרך אידיאלית ונשגבה, אשר יש לשאוף למימושה יום יום, ואנו צועדים עליה את הצעד הראשון בלבד. לאחר שהגעת, קורא יקר, לסוף המאמר, יתכן ותאמר: " קראתי ולא הבנתי!" ואכן כך הוא הדבר. אם מנסים להבין את הדברים בתודעה רגילה, אזי הם חומקים מתפיסתנו והבנתנו. זהו גם סוד הריפוי עצמו . הריפוי האמיתי מתרחש בלא מודע, הניסיון להבין את תהליך הריפוי פוגע בתהליך עצמו. דברים אלה ניתן להבין עם הלב בלבד. בחיי המעשה היום יומיים, כל פציינט המוקף הורים, גננות, מורים ורופא, מביא לתהליך העבודה את עצמו ואת גורלו. אני כתרפיסט מנסה להציב בעבורו את התרפיה, את הדרך אשר תוארה כאן. במפגש הזה, באופן בו האדם פוגש את האוריתמיה, מתרחש התהליך המרפא. כל מטופל וכל מפגש הוא מיוחד, ברובו נסתר יותר מגלוי. הדבר החשוב הינו העבודה. התוצאות בחלקן נראות מיד, ובחלקן מאוחר הרבה יותר. הדרך ניתנה לנו, וכל מטופל ואוריתמיסט מרפא הצועדים עליה יחד, מעצבים ומרחיבים אותה.